סיפורים בדיוניים

זה רק חיוך.האישה עם עגלת הסופר מחזירה לי חיוך. אני אוהב שהחיוך שלי משפיע. דביק כמעט כמו פיהוק. ערכתי על השיש במטבח את המצרכים להכנת פשטידת גזר וקישואים שאני אוהב וגיליתי שחסרים שני קישואים להשלמת המתכון. שקלתי לשנות את המתכון, לחלק בשניים את כל המרכיבים ולהכין תערובת לפשטידה קטנה יותר. שבוע שלם ייקח לי לבדי

"תפוס לי את הצב הזה, שים לי בקרטון הזה ובא ניקח אותו לחצר שלנו." אומרת נגה. "מה תעשי עם צב" אני שואל. "לא יודעת" היא אומרת. "בא לי".

נדיה מתיישבת, מושכת ברכיים אל הבטן ומיישרת גב. היא עוד לא סיימה להתמקם. מסדרת את הטוסיק בניעות קלות לפנים ואחור מייצרת גומה לאחוריה החטובים.

הבחור על הבר סיים להבריק את הכוסות ולסדר בטור על המדף הוא הסתובב אל הכיור מתחת לדלפק עליו נשענתי מתבונן בו מכין את הבר לקראת לקוחות הלילה.

עליות וירידות שמעון קם ממקומו הקבוע ליד דלת הכניסה לסאונה ושפך מים קרים מבקבוק מי עדן על האבנים הלוהטות. ענן אדים סמיך עלה מהאבנים הרותחו

בוקר בוקר לפני החמה, נהג יהופיץ פנדלוביץ' השמיני לקום בצד ימין של המיטה, להשחיל רגליו לנעלי הבית לצד מיטתו. לצחצח שיניו, לאכול לחמניית קמח

אז האיש הזה מטפס שלושת רבעי השעה ומגיע למישור כזה. לא מישור מושלם, מישור של אדמה חומה כבדה זרועת סלעים נמוכים שמבצבצים פה ושם וריח אבני-גיר

ישבתי בסלון, הטלוויזיה פתוחה ודבר לא קרה. רוקנתי גיגית אחר גיגית עם כביסה נקייה וערמתי בגדים מקופלים על שולחן ביני לבין המרקע המרצד.

יהופיץ פנדלוביץ השלישי היה בנם הראשון של יוסי גרינברג ותמר רעייתו. אם תשאלו למה יהופיץ פנדלוביץ השלישי ולא דני או ירוחם אולי שלמה או אחד מאו

"איזה מסע הרג". אמר החוקר. "זה רחמים" אמרה השוטרת ופתחה תיקיית קרטון עם מסמכים שנאספו על הגופות בזירה. "חושבת"? שואל החוקר. "אני רואה שלוש

שלמה תופס אותי במרפק ומושך אותי לדקל שמסתיר את שלט הכניסה למושבה. שישי בערב, והשבת בדיוק נכנסת ועמה יורדת החשיכה. עוד מעט יבואו ההורים לאסוף

דני ליברמן התחיל לספור, עשר, עשרים, שלושים, ארבעים, ראשו מורכן בין מרפקים צעירים שעון על ספה בחדר המרכזי הגדול בבית שלו. העיניים הירוקות שלו

שכבתי על ספת העור החדשה בחדר האורחים. אני ממעט לשכב עליה כי היא מאד נוחה ואני נרדם בקלות. לילך לא מרשה לי להירדם עליה בלי סדין כי זה משאיר כתמי שומן גוף. את הכתמים האלה אף אחד לא רואה אבל הם הסיבה שלה לצאת ולרכוש סלון חדש אחת לשנה. לילך לא בבית. אני שוכב, נח