בוא כבר הביתה

תחזרו הביתה מהמלחמה.

זה לא משנה אם הכירו כשהיו בני 22 או 28

הם יעשו טעויות בגידול הילד,

במשפחה נורמטיבית אולי יצליחו לתקן עם הילד השני או השלישי.

זוג מגדל ילד, טועה – תמיד טועים.

שריטות יחזקו את העולל,

להחזיק בצמר גפן יחליש אותו ?!

אולי ההפך הוא הנכון – אין לדעת.

בתהליך הייצור עובר הצאצא במערכת החינוך,

במקרה הטוב שריטות קלות.

לבליל התשומות נכנסים אינסטגרם, פייסבוק, ווטסאפ

שפע תבלינים שבוחשים ומטשטשים את ההורים והילד.

ואז מגיעים לכאן, ל'כור-היתוך'  אל מה שנאפוליון כינה 'צבא העם',

הורים יודעים שכל מה שהם פישלו הצבא יסדר.

מפקד, לא בוחר את פקודיו.

חייל לא בוחר מפקד.

להיות מפקד זה מורכב, יש משימות מבצעיות.

יש לדאוג לחיילים, גם אלה שנמצאים בבית. הראש עובד כל הזמן.

המפקד הוא נציב פניות הציבור, דמות מרגיעה לאמהות.

דמות שיודעת לדבר עם אבא של חייל אבא שלחם בעצמו

בצוק איתן, מלחמת יום כיפור, ששת הימים ולבנון.

לא פעם, צריך להבליג על אובדן אישי, פנימי להמשיך למשוך קדימה.

המחלקה חייבת להיות חזקה.

כשמסתכלים ימינה ושמאלה צריך לדעת שיש על מי לסמוך.

ברגע האמת, מרבית החיילים, החברים, יפתיעו לטובה.

שירתתי בגדוד נח"ל והמשכתי לתרום 23 שנות מילואים באוגדת צנחנים

עם מבצעים באיו"ש עזה ולבנון. שום דבר לא ישווה למה שאתם עושים או נחשפתם.

לא נלחמתי כמו שאתם נלחמים. אני אומר לכם תודה על שירותכם

ועל ההגנה שאתם מעניקים לי ולתושבי מדינת ישראל.

לאורך השנים, נתקלים במנעד רחב של אנשים. תמיד יהיו אלה שיושבים בצד,

מוצאים סיבה לא לעשות. לא לקחת חלק פעיל במאמץ.

כאדם, בחרתי להתעלם מההתנהגות גם אם עקצו אותי על כך שעעבדתי ועשיתי.

התרכזתי במשימה, בעבודה שלפני והשתדלתי לעשות אותה על הצד הטוב ביותר.

עשיתי זאת בשבילי.

בחרתי לא להשקיע במרירות, או לעשות השוואה מי עובד ומי מסתלבט.

מי מתחמק ומי תורם. עשיתי כמיטב יכולתי. היה חשוב לי איך אני נראה בעיני עצמי.

המפקד, כמו כל חייל, יש לו משפחה, הורים, הוא עבר ילדות ובית ספר.

הוא היה פקוד, עדיין פקוד של מפקד בעל דרגה גבוהה משלו.

בסך הכל הוא מבוגר בשנה או שנתיים, אפילו לא הגיע לגיל שבו ההורים שלו

הביאו אותו לעולם.

הוא אמנם עבר את הקורס הכי טוב שיש לצבא להציע: קורס קצינים.

המקום שממנו מוציאים לא רק לוחמים אלא גם בני אדם מיוחדים יותר מאיך שנכנסו אליו.

עדיין הוא בנאדם ועליו להתמודד עם כל השריטות שהעניקו לו החיים

וגם עם אלה שהגיעו עם החיילים שלו.

את מיטב ילדינו, חברינו, מפקדנו, אנחנו שולחים כדי להגן.

לא לכבוש, לא לנקום, לא להפיל דיקטטורות – רק להגן !

לשם כך נשלחתם ב 7/10/2023, ומשימתכם להחזיר חטופים

למשפחותיהם ולהשמיד תשתיות שהביאו אותנו ליום הזה.

לכל אחד מכם יש הורה בבית, לפעמים בת-זוג, אולי ילדים

שמחכים לכם.

גם אני וכולם רוצים שתחזרו הביתה הכי מהר. מיד !

תחזרו בריאים בגופכם ונפשכם.

גם לי. יש לי חייל. שמו עמית והוא מפקד מחלקה.

אני רוצה את הבן שלי בבית מיד !

אמא שלו ואני מתגעגעים ודואגים לו כל הזמן.

שיבוא הביתה כדי שאני אגן עליו – לא הוא עליי.

עמית מפתיע כל יום, באופן שהוא חושב על המשימות,

בדאגה שהוא מפגין לחיילים שלו.

אני פונה אליכם, החיילים במחלקה של עמית.

אני רוצה שתחזרו כולכם הביתה בשלום ואני סומך עליכם,

כמו שאני יודע שעמית רוצה להחזיר אתכם הביתה.

שתסייעו לו במשימות ותחזירו לנו אותו בריא בגוף ונפש.