איך נולד אלוהים (וגם פאי תפוחים)

בראשית , התהלכו על פני האדמה תוהו ובוהו. הם הלכו לאן שנשבה הרוח, פשעו, הציקו, גנבו ועשו ככל העולה על רוחם, כי תוהו ובוהו היו חזקים, גדולים וידעו לקחת לעצמם.אדם היה חלש, מצומק, עייף, וישב כל היום וחשב על המצאות. אדם אהב תפוחים. הוא מעך אותם לעיסה גדולה וקרא לה רסק תפוחים. הוא אכל אותם כשהם גדולים, אדומים ועסיסיים, עד שבא לו רעיון גאוני – הוא המציא את אלוהים.

אדם התהלך בין הבריות וסיפר לכולם על אלוהים הגדול, שיכול להביס את תוהו ובוהו ולעשות סדר חברתי חדש. אלו שהכירו את אדם גערו בו על הסיפור שהמציא ועל השמועות שהוא מפזר, ודרשו שיעזוב את האזור, כי ברור היה לכולם שברגע שתוהו ובוהו ששלטו על פני האדמה ישמעו על אדם וסיפוריו – הם יבואו לטפל בנושא, ושום דבר טוב לא ייצא מזה.

בראשית הלך אדם קדמה, אחר כך פנה ימה, אך מגמתו הייתה צפונה. בכל מקום שעבר ציין בפני כולם שאלוהים איתו, ממש פה מאחורי העץ, והוא חזק, יכול לכסח כל דבר ומסוגל להזיז כל אבן גדולה ולזרוק אותה לשמיים. וכך הלך אדם וסיפר בכל מקום, עד ששמו של אלוהים הגדול נודע למרחקים.

בעוד אדם מתהלך בין העיירות, פגש את חוה. חוה הייתה אישה פשוטה, שלמדה במהירות להכין לאדם מחית תפוחי עץ, ואף שילבה תפוחים מסוג סמית, פינק ליידי, ומפעם לפעם מצאה גם 'יונתן' ואחרים. לשניים נולדו שני בנים ששמעו את הסיפורים הרעים על תוהו ובוהו, ואת חלקם אימצו והשליטו טרור ביישובים אליהם נדדו. המשפחה הקטנה נדדה. קין והבל גדלו, אדם הזדקן, וחוה לצידו. הם הסתובבו פחות, ושהו זמן רב יותר במקום אחד. אט־אט עצרו נוודים נוספים והתיישבו עמם, כולם תחת חסותו המבורכת של אותו אלוהים שהמציא אדם.

הרבה סיפורים סיפר אדם על אלוהים. אם נפל עץ ביער, נהג אדם לומר שאלוהים כל כך גדול שאינו יכול לעבור סתם כך בין שני עצים קרובים, ונאלץ להפיל את העץ. אם פלטה האדמה לבה שחורה והעיפה גיצים לכל עבר, הרי שאלוהים כועס וחמתו בוערת. כך הלך אלוהים וקיבל דמות אנושית – מעצבת תרבות ומגינה על אדם, חוה ובניהם, קין והבל.

כך הלך אדם לעולמו, ואחריו חוה, ולימים הבל – תחת גרזנו של אחיו. בני המקום שראו את קין חוזר מדמם הזהירו אותו ואת כל העוברים והשבים שאלוהים ירצה להעניש אותו. כך ברח קין והחל לנדוד ממקום למקום, כל פעם מסתכל מעבר לכתפו, אולי אלוהים שאדם המציא מחפש אותו כדי להעניש אותו על שהרג את בנו של חברו הטוב אדם.

קין הלך לעולמו, אך הסיפור המדומיין על חברו ומגינו של אדם נשאר. רכלניות העבירו את הסיפור, ושודדי נשמות ורכוש טענו שפגשו או הרגישו אותו, כי בעזרת האלוהים החזק ניתן לעשות הכל. בסופו של דבר אלוהים הוא בכל ובכל, אחראי על כל דבר שבני אנוש עושים, אך הוא פועל רק על פני כדור הארץ. רק כאן הוא רואה ואינו נראה – מסייע לנזקקים, גונב מהעשירים, גונב חיים ומעניק כוח לצאצאיהם של תוהו ובוהו, שלמדו מאדם. הם הכינו פאי תפוחים והאדירו את כוחו של חברם הטוב, אלוהים, כדי לקחת ולקבל, להחרים, לבזוז ולהתעמר – ללא הפעלת כוח, הכל בשמו של חברם, בעזרת אלוהים.